אתר הנצחה לזכר

רעות בן יוסף 1988-2011

רעות  בן יוסף
מקום לידה: ישראל
מקום פטירה: ישראל

בית עלמין:
ישוב: חדרה
בית עלמין: בית העלמין החדש בחדרה
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

רעות נולדה בבית החולים סורוקה בבאר שבע בתאריך 31/05/1988 בשעה 11:00, משקלה היה 2.800 ק"ג. בלילה בבית חולים נחנקה מבקבוק החלב כי החור של פטמת הבקבוק היה גדול מדי, והצוות טיפל בה והכניס אותה לאינקובטור.  לרעות הייתה צהבת תינוקות ולכן שהתה כ-8 ימים בבית החולים. באותו שבוע חבר קבוצה שלה נולד, רביד הבן של בלה. בלה הייתה עם אמא בבית החולים. 

כשרעות הייתה בת 7 חודשים "הוכנסה" לבית הילדים 'איריס - שקמה'.  אנליה אמה, וויוי חברה טובה של אמא של מיכאל, התארגנו בפעוטון פנוי והיו עושות משמרות כדי שיוכלו לאכול ארוחת צהריים שקטה וכדי שיהיה להם כוח לטפל בילדים. רעותי הייתה ילדה טובה ורגועה בדרך כלל.

רעות הייתה תינוקת זריזה וכבר בגיל11 חודשים , בחג השבועות, התחילה ללכת. 

בגיל שנתיים קיבלה כוויה ברגל כאשר פתחה את הברז של המים החמים באמבטיה. 

כאשר הייתה בגן התכוננה כמה ימים קודם לימי הולדת, ומכיוון שהיה לה קשה לבחור,הייתה לובשת שמלה מעל שמלה.  

בתור בת הזקונים של המשפחה, רעות הייתה 'מטופלת' ע"י שני אחיה הגדולים ששמרו עליה מכל משמר, ושיחקו איתה הרבה.

במהלך מלחמת המפרץ עברו הילדים לישון בבית ההורים, ורעות הייתה בת שנתיים ו-8 חודשים. כל שלושת האחים עברו לישון בסלון, ושם גם היה חדר המשחקים שלהם. בערב היו נפרסים המזרונים על הרצפה והייתה מתחילה 'מלחמת מפרץ של הכריות' 

בחודש ספטמבר 2005 עברה ביחד עם הוריה להתגורר בישוב קדימהבקדימה הכירה את עדי קירשנר, אהוב חייה , איתו רצתה לבנות משפחה. יותר מארבע שנים הם היו חברים היא נתנה לו אהבה וקבלה אהבה.



כשהייתה בת שבעה חודשים אמה חזרה לעבודה ורעות "הוכנסה" לבית התינוקות איריס -שקמה. אחרכך עברה לצאלון ומצאלון לגן תות. 

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
אנליה בן יוסף
מתוקה שלי, יפה שלי, פרח שלי, כמה אני מתגעגעת אלייך. מה קורה איתך עכשיו? שובי אלי קטנה שלי,תינוקת יפיפיה עם תלתלי הזהב. את זוכרת שהייתי קולעת לך צמות כדי לצאת מהבית? ביום ראשון צמה אחת, ביום שני שתיים, ביום שלישי שלוש, כך כל ימות השבוע. והשיער שלך עדין ובלונדי והייתי מסרקת אותך בסבלנות בלי להכאיב לך. את זוכרת את היום שבטעות נסעת לבית הספר, בכיתה א' עם כלי אוכל לבן ומכסה אדום שהיה בו סלט מקולקל,והאוכל שלך נשאר בבית.נורית ויניצקי נתנה לך מהכריכים שלה. כמה הצטערתי על הטעות שלי. ממיטה שלי, כל כך אוהבת אותך, מחבקת אותך ומכבדת את החלטתך, החלטה שנשמתך הטהורה בחרה. את יקרה שלי ובתי היחידה, וכך תישארי לנצח בליבי נצורה ונשמתך תהיה צרורה בצרור החיים. אמא

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...