אתר הנצחה לזכר

ציונה שילה 1914-2002

ציונה  שילה
מקום לידה: ברטיסלבה - צ'כסלובקיה
מקום פטירה: תל אביב

בית עלמין:
ישוב: בני - ציון
בית עלמין: בני - ציון
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה
   

   אמא ציונה נולדה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. השלישית מבין שמונה אחיות ואחים. משפחה דתית. אבא נעדר  לחמש שנים בצבא. בגיל 12 סבתא קטי שולחת את אמא ללמוד תפירה לעזרת הפרנסה. בגיל 17 היא בוחרת להצטרף לתנועת "תכלת לבן", שם היא מכירה את אבא, אריה שינדלמן, שהיה מנהיג התנועה. הם עולים לארץ ב-1932 ומקימים את קיבוץ גבעת-חיים.  אבא מזכיר  הקיבוץ וממשיך לניהול בי"ח "גת". אמא התופרת של הקיבוץ. ב1937 נשלחים ההורים  כמלווים של דוד בן-גוריון ליגוסלביה לשנתיים. הם מעלים יהודים מכל אירופה, רק את סבתא קטי ושאולי בן ה-11 הם לא מצליחים להציל. אמא סבלה רגשות אשמה כל חייה. ב-1947 כולנו נוסעים לניו- יורק לשליחות קרן הקיימת. אמא אבא  אחותי אורה ז"ל ואני-עירית. 4 שנים שם וחזרה לקיבוץ. ב-1961 הם עוזבים ויוצאים ללימודים בשוויץ, ואני איתם. מאוחר יותר שוב  שליחות באפריקה-טנזניה, ואח"כ המוסד. אבא עשה חייל ואמא התפתחה לאשה אוטודידקטית, אלגנטית, מוכשרת בכל  שטח, ניהלה בית למופת, עבדה ורכשה 5 שפות על בוריין. הונגרית מהבית, גרמנית מביה"ס, אנגלית באמריקה, צרפתית  בשהותם בפריס במוסד. וכמובן עברית מעולה. הכל-קרוא וכתוב. אמא ציונה הייתה בה קוקטיות והומור אדיר, מעודן.  הייתה אמא טובה לשתי בנות וסבתא אהובה על נכדיה. במיוחד נקשרה לשניים מהם, לרועי ו-לי, ילדי. הייתה בה מפנמות, אך הייתה דעתנית ומעט עקשנית.פרפקציניסטית גם כן. היא נפטרה בגיל 88, 24 שנים לאחר אבא. ילדי ואני מתגעגעים אליה עד כאב.     

העדפות

עריכה
 

אמא ציונה בישלה הכי טוב בעולם, בעיקר אוכל מעודן, אירופאי. שמרה על אוכל בריא וללא שומנים. אפתה עוגות מדהימות.                                                                               אהבה מוזיקת שנסונים צרפתית ומוזיקה קלאסית. אהבה מאד סרטים צרפתים ואמריקאים. הרבתה לקרוא בכל 5 השפות ספרות יפה. היה לה מבטא צ'כי. התלבשה תמיד ספורט אלגנט ובטוב טעם. הייתה ספורטאית מצויינת והתברכה בגוף חטוב ובעיקר רגליים מדהימות שמשכו עיניים.

עד יומה האחרון נשמרה ביופייה בפניה הקטנים וגופה המעודן. דבר לא נפגם, כך גם ההומור.

הספדים

עריכה

אמא ציונה אהובה שלי. יום יום אני מתגעגעת אליך בכאב ואהבה אינסופית. את אתי ולנגד עיני בכל צעד ובכל פגישה עם בני ובתי. היית בת אדם אחת ויחידה עבורינו. את הפינה החמה ביותר של חיי. עם חלוף השנים הכמיהה להיות איתך גדלה והולכת.

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...