הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהמנוסי נולד בשם ידידיה מנוסוביץ בקבוצת גבע ובה גדל והתחנך. עזב את הקיבוץ ב-1946, שימש כמדריך מטעם הנוער העובד בהרצליה ולאחר מכן התגייס לפלמ"ח. למד ספרותבאוניברסיטה העברית. ערך שני מסעות סביב העולם בשנות ה-50. פרסם פזמונים שזכו להלחנה. בין היתר שיתף פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזה "סנונית בחוף מיומבה" שם התפרסם השיר "קול אורלוגין", ובסרט "סאלח שבתי", שם התפרסם השיר "לי ולך" (אותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). כתב ללהקת גייסות השריון את "מי שחלם" שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, את "פגישה במילואים" ("באנו למילואים / חשבנו עושים חיים") ללהקת החלונות הגבוהים ולאחר מלחמת יום הכיפורים כתב את "שיר הוא לא רק מילים" אותו ביצע אריק לביא כמחאה נגד המלחמה ולמען השלום. ללהקת הגבעטרון כתב את השיר "בת שישים" לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע.
מנוסי כותב חמשירים ופרסם קובץ מהם בספר, וכמו כן ערך מדור בדיחות במקומונים בשם "בדיחמין לשבת" וכינס אותם בשלושה ספרים. סמלו המסחרי הוא כובע קסקט וסיגר. בשנים 1962-2000 פרסם מדי שבוע בעיתון ידיעות אחרונות טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה. מנוסי תרם לשפה העברית מספר תחדישים מוצלחים וביניהם: מחזמר, מדרחוב וחמשיר[דרוש מקור].
מנוסי היה נשוי משנת 1959 ועד מותו לציירת צילה מנוסי, שאיירה את טוריו בידיעות אחרונות. לזוג שלושה ילדים. בנו, ניר (ניל), חזר בתשובה והוא עוסק בהרצאות ובכתיבה בנושאי יהדות.[1]
בשבע השנים האחרונות לחייו חלה במחלת פרקינסון ורותק לכיסא גלגלים.[2] ב-20 בדצמבר 2013 נפטר בביתו שברמת גן. בן 85 היה במותו[
שלח לחבר
