זאב הוכמן 1915-2004

ביוגרפיה

נולד בשנת 1915 בעיירה Wierzchowiny מדרום לעיר חלם במחוז לובלין . לאביו היו בית מלאכה וחנות לייצור ומכירת מעילים (מצורפת רשימת העסקים בעיר חלם בתחילת המאה ה 19) כנראה זהו מקור שם המשפחה המקורי מנטלמאכר שפירושו יצרן מעילים .

There were 8 siblings. Three girls: Ita, Jane, Guitl and five boys: Zeev (Zalmen), Yankl, Ayzik, Shimen, Szrulik
Their parents were Baruch Mantelmacher born in 1886 and Sima Hochman born in 1888.
 
Zeev's mother Sima died in 1940 from illness and hers was on of the last burials in the local cemetery before their shtetl was invaded in late 1940 or early 1941. Unfortunately, all the nearby cemeteries were destroyed by the Nazis .
אין בידינו מידע רב על ילדותו מלבד היותו תלמיד בולט בהישגיו .

את מלחמת העולם השניה שרדו רק 3 אחים : זאב , סאלק ואחותם איטה שהיגרה עם משפחתה לארגנטינה בשנת 1939 לפני המלחמה.

משפט המוטו המפורסם שלו היה : NO NEWS = GOOD NEWS .

זכה להקים משפחה בישראל שמניבה דורות של צאצאים (עד כה דור חמישי ).

להלן קורות חייו בתקופת המלחמה :

בסיפורו של זאב כרוכים יחדיו המאורעות הטרגיים של התקופה יחד עם תקווה , נחישות לשרוד והגשמה מוצלחת של החיים . יש המגדירים זאת במילה : תקומה .
השתלשלות האירועים : עם פלישת הגרמנים לפולין והתקדמותם לאזור שבו התגוררה משפחתנו ( מחוז לובלין הסמוך לגבול הרוסי  ) ניצל  סבא זאב את ההזדמנות לחצות את הגבול לרוסיה ולאחר מספר ניסיונות  אכן הצליח .
חשוב לציין שלא לכל אחד במשפחה ובאזור בכלל התאפשרה הזדמנות זו עקב מגבלות גיל , סיכון להיפגע עם חציית הגבול , מחויבויות משפחתיות , בעיות רפואיות וכו' .
הוא היה צעיר בשנות העשרים המוקדמות ולכן היה לו את החוסן , הכושר והאומץ להסתכן ולחצות את הגבול על מנת לבחון את משמעות העברת המשפחה בעקבותיו .
בשלב מסוים נתפס על ידי הרוסים ונשלח למחנה עבודה רוסי בסיביר . חשוב לציין שלא היה זה מחנה כמו של הגרמנים אלא מחנה עבודה רוסי שבו ניצלו הרוסים את האסירים על מנת לפתח את האזור .
תנאי החיים שם היו קשים עקב קור עז , חוסר מזון ותנאים קשים שנבעו מהמחסור שגרמה המלחמה . למזלו מפקדי המחנה הרוסי זיהו את יכולותיו ותבונתו ומינו אותו למנהל חשבונות , תפקיד שהקל עליו במידת מה לשרוד  אבל עדיין רעב ללחם ולמזון .
בשלב מסוים ברח מהמחנה והחל לנדוד בסתר ברחבי רוסיה על מנת לא להיתפס ולהיענש או להישלח שנית לסיביר . במסגרת מסעותיו נפגש באקראי עם אחיו סאלק ותקופה מסוימת נדדו יחדיו בצורה סמויה כשרוב הזמן התחבאו  בשדות . יום אחד יצא סבא זאב לחפש מזון וסאלק שהיה חולה חיכה לו בתחנת רכבת , כשחזר לתחנה לא מצא את אחיו ולא ידע על גורלו עד סוף המלחמה .
מאוחר יותר חצה את הגבול בחזרה לפולין לראות אם ניתן להציל מישהו מבני המשפחה אולם לדאבונו התברר שמשפחתו נפוצה לכל עבר . הוריו וחלק מאחיו נשלחו למחנה סוביבור ששכן באזור ונרצחו שם ולגבי השאר לא הצליח בידו לברר .
באותה תקופה אסף גנרל בשם אנדרס את שארית החיילים הפולנים שנסוגו מפולין לרוסיה וצירף אליהם מתנדבים נוספים . המטרה של הקמת צבא אנדרס הייתה לתקוף את הגרמנים בחזית האיטלקית . זאב , כמו יהודים צעירים נוספים ניצלו את ההזדמנות והתגייסו .

צבא אנדרס יצא לאירן לאימונים ובתום האימון יצאו לכיוון איטליה דרך ארץ ישראל . בשנת 1943 בתקופת חג ראש השנה , עבר הצבא בארץ ישראל  ומספר יהודים קיבלו חופשה על מנת לחגוג את החג , חופשה שממנה רובם לא חזרו ליחידה אלא החליטו לערוק ולהישאר בארץ  ולמעשה כך הגשים סבא זאב את עלייתו ארצה . על מנת להקשות על זיהויו על ידי הצבא הפולני החליף זאב את שם משפחתו לשם משפחת אימו - הוכמן .
עם סיום המלחמה איתר סבא אח ואחות שחיו בארגנטינה,  שאר חמשת האחים והוריו לא שרדו .

אותם חיילים יהודים שהכירו בצבא אנדרס נשארו כחבורה ובילו יחדיו . באחד מערבי הבילויים הכיר זאב את נחמה ולימים נישאו הקימו משפחה והשאר הסטוריה .

בתחילת דרכו בארץ יזם והקים חנות  יוקרתית יחסית לתקופה , לייצור וממכר מעילים ובגדים לנשים וגברים במקום מרכזי בפתח תקוה        ( רחוב חובבי ציון פינת מוהליבר ) בתקופה שעדיין לא היו קניונים . המצב הכלכלי בארץ לא היה פשוט והוא נענה להצעה לעבודה קבועה בעיריית פתח תקוה . במשך השנים התקדם ומונה למנהל שירותי הניקיון של העיר פתח תקוה . במסגרת תפקידו זה ניהל מאות עובדים וזכה מהם להערצה והוקרה רבה . 

סיפור חייו משמש דוגמא חיה לתקומה מרדיפת היהודים בתקופת השואה והקמת משפחה ודורות של צאצאים , כיום בשנת 2026 דור חמישי ועוד היד נטויה :-)