אתר הנצחה לזכר

ניל יבור 1984-2023

ניל יבור
מקום לידה: עפולה
מקום פטירה: עפולה

בית עלמין:
ישוב: NA
בית עלמין: NA
גוש: NA
גוש:
חלקה: NA
שורה: NA







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

ניל נולד ב 17.4.84 בביה"ח העמק בעפולה, בן לאוה ומנחם , אח לניב, נדב וניצן.

בחודשי חייו הראשונים גרה המשפחה בחצר בית החולים עם משפחות הסגל הרפואי של ביה"ח.

כשניל היה בן שנה עברה המשפחה לקיבוץ חפציבה שם התחנך ניל בגן צבר.

בהמשך עברה המשפחה לעפולה, ניל למד בבית ספר יסודי בעיר "בית זאב".

בחטיבת הביניים עבר למוסד חינוכי עמקים תבור בקיבוץ מזרע, שם בלט במגמת אומנות ותאתרון.

בשנותיו בתיכון פרחה האהבה בינו ובין טל המוכשרת והמקסימה. 

ניל בחר לדחות את שירותו הצבאי מכיון שהיה פציפיסט, והצטרף לקומונה של תנועת הנוער רעות-צדקה ביפו ותרם מזמנו ומכוחו כדי לבנות גני שעשועים לילדים בדואים בפזורה, להכין ארוחות חמות למחוסרי דיור בדרום תל אביב, הפגין נגד בניית גדר ההפרדה בבילעין והצטרף לנשות ווטש בעמידה במחסומים.

ניל תכנן ללמוד צילום ואומנות בהולנד.

ב 9 לדצמבר יצא עם חבריו לבלות בפאב של קיבוץ שריד, בדרכו חזרה הביתה נדרס ונפגע באורך אנוש, ניל טופל חודש בטיפול נמרץ נוירוכירורגי בביה"ח רמב"ם וכשנה בביה"ח בבית לוינשטיין, אחרי שנה חזר לבית בו גדל בעפולה, שם טופל ע"י בני משפחתו ומטפלים מסורים כ 20 שנה.

במהלך חודש ספטמבר בעקבות דלקת ריאות חריפה אושפז ניל בביה"ח העמק, ב 12-09-23 לאחר מאבק ממושך נפטר ניל בגיל 39.

ת.נ.צ.ב.ה

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
נילצ'וק אחי הקטן והאהוב, בשלישי בערב ישבתי לצידך,כף ידי מונחת על חזך,חשה את נשימותך הכבדות, האיטיות, הקצובותעד לנשימה האחרונה,היה לי אח קטן ואינו עוד.אח שישן מתחתי במיטת הקומותיים בבית הישן וחיכה יחד איתי לבוקר,שצייר לי ברכות לימי ההולדת,שהצחיק אותי כשהייתי עצובה,שנהנה מאוד לעבוד עלי וזה היה לו ממש קל...אח עם נפש חופשייה, שוחרת שלום ואהבהאח שהיה לו מבט מפוכח וחד, שראה את עוולות העולם ובחר לפעול למען מי שלא שפר עליו מזלואח שחשף אותי לסגנונות מוזיקה, אומנות והשקפות עולם ייחודיותאח שלא נתן לשום מסגרת לכופף את רוחו ולא נכנע לאף מוסכמה חברתיתאח שכאב יחד איתי את מותו של ניב שלנו והבטיח לי שישמור על עצמו כי הוא מאוהב....לפעמים אנחנו מעריכים משהו רק אחרי שמאבדים אותו, אבל אני ידעתי תמיד שיש לי אח מיוחד שזכיתי בו התגאתי בו ואהבתי אותו ככ. רציתי לשמור ולהגן עליו ,ביקשתי ממנו שיזהר ושיישמור על עצמו, אבל אי אפשר להחזיק פרפר בתוך כף היד. ב20 שנים האחרונות למדתי כמה אהבת האחים שלנו אינה תלויה בדבר.גם לא במידת הכרה או תקשורתהתפללתי וניסיתי למצוא דרך לתקשר איתך, ולמרות שזה לא קרה עוצמת האהבה נותרה כשהיתה, ולאהבה היתה כתובת ואני יכולתי לבטא את האהבה, ללטף אותך, לחבק אותך, לדאוג שיהיה לך נעים, שתקבל טיפול טוב , שלא תהפוך לשקוף. ואני יודעת שספגת את האהבה, הגוף ידע את האהבה. בשבילי זה  הגוף שלי אחי הקטן ועל אף השינוי שחוללה בו הפגיעה הוא ראוי לאותה האהבה.נוח על משכבך בשלום אח קטןאמשיך לאהוב אותך עד יום מותי
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...