הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכההעדפות
עריכההספדים
עריכהאמא יקרה, מקווה שתנוחי ותעברי למקום טוב יותר
רוצה לספר קצת על מי היא הייתה. אמא שלי שנולדה בשם מרגוריט טבט וקראו לה מגי
היא נולדה במרסיי בשנת 1932 בת של פולט מסלוניקי וארמנד מאלג'יריה
כשהייתה בגיל 6 ההורים שלה התגרשו והיא בחיים לא הבינה וידעה למה.
כשהייתה בת 10 הנצים הגיעו לעיר למרסיי ובמזל לא לקחו אותה ואת אמה ואך לקחו את הדוד ואשתו. שני הילדים בני 10 ו-8 נצלו, הילדים עברו לגור אצלם ואצל הדודה, ולמעשה גדלה עם הבני דודים כאחים מריו וגו' (גו' עלה לארץ לפני שנים רבות). הסבתא כשזה קרה קיבלה החלטה לנסוע לאלפים הצרפתים ושאו שם עד שהאמריקאים הגיעו ויכלו לחזור בביטחון לניס לזמן קצר ואז חזרה למרסיי.
היא גדלה בריביירה הצרפתית, אישה יפה אפילו יפה מאוד עם גומות בלחיים הרבה ים וחופש,
בנעוריה טיילה בחופים היפים עם ידיד על אופנוע כאילו סרט של בריג'יט ברדו בצרפת.
אמא שלה התחתנה מחדש ומגי קיבלה אבא אוהב ודואג, סיימה בית ספר ועבדה בחנות.
את אבא שלי אלברטו מזרחי הכירה כשהוא בא לבקר בבית שלה כי הוא קרוב לאבא החורג שלה ומיד אחרי ההכרות התאהבו כמו בסרטים ובתוך חודש התחתנו.
הוא הבטיח לה ירח דבש בקולומביה וזה נמשך 40 שנה. שם מגי קיבלה הרבה גיסות וגיסים (לאבא היו 3 אחים ו-4 אחיות).
אמא ילדה 4 ילדים אירן, גילברט אני ומוניק. ועם השנים היא ואבא היחידים שנשארו בקולומביה ובהמשך גם אנחנו עזבנו, הם מצאו את עצמם כמעט לבד רק עם האחיין בבוגוטה.
משם עברו לברצלונה בשנת 2000 וחיו שם 14 שנה, שנים יפות רגועות ושמחות, שאבא נפטר היא הגיעה לבד לארץ לדיור מוגן. כאן בארץ גילתה שאבא הביולוגי שלה נלקח לאושויץ ונתנה לו כבוד רק בגיל 84.
אמא עברה 4 מדינות וכמה שפות, התאקלמה כל פעם מחדש אישה חזקה ופיקחית, תמיד לבושה עם שיק צרפתי אלגנטית עם תיק תואם לבגד נמוכת קומה וזריזה, הלכה כל יום שעה בבוקר ושעה בערב. דבר שעזר לה מאוד להתאקלם מחדש היה שהייתה אלופת ברידג' חריפה וממוקדת וככה הצליחה לעשות חברויות חדשות
אני למעשה גרתי מגיל 17 רחוקה מאמא וכאשר היא הגיעה לארץ חשבתי שקיבלתי מתנה שהיא פה, יכולתי לבלות איתה ולטפל בה והיו לנו שיחות טובות ועמוקות. היא התרגשה שהגיעה לארוחות משפחתיות וראתה את הנכדים הגדולים שלה ויכלה להרגיש בית.
לצערנו 4 השנים האחרונות היו קשות היא הפכה לסיעודית. היא השאירה 4 ילדים 7 נכדים ו3 נינים
והיום אני מקווה שתנוח על משכבה!
סילבי
Gracias mi mamá querida
Celebro la vida que nos diste.
Gracias por los valores que nos enseñaste sin palabras. Por ti apreciamos la estética y la belleza. Gracias por enseñarnos la perseverancia y a ser consecuentes.
Gracias a tu gran generosidad y a que nos educaste a soñar sin límites, hemos podido crear la vida que hoy tenemos.
Allí donde estabas, la gente te quería, siempre sonriente, atenta y elegante. No pasabas indiferente con tu acento fuerte y gracioso y tu sonrisa de artista de cine.
Decido recordarte así feliz, contenta y brillante. Brillante en todos los sentidos de la palabra.
Curiosamente el 8/8 se celebra el día del gato, a su elegancia, intuición e inteligencia. Y eso mismo celebro de ti, tu elegancia, tu saber estar, tu enorme inteligencia y la intuición de ver siempre más allá. Como los gatos, viviste varias vidas diferentes, en Marsella, Colombia, Barcelona e Israel. Y en todas siempre renaciste y sacaste lo mejor de cada. Las exprimiste a tu manera y dejaste tu huella en cada una de ellas. Los que te conocemos te extrañamos hace rato, yo te extraño hace años. Tu voz siempre me acompaña cuando tomo decisiones, cuando viajo y cuando me compro algo lindo. Siempre que decoro espacios, estás tú presente.
Te tengo siempre presente.
Que vivan tu vidas y que viva la vida que tenemos gracias a ti.
Es un honor y un placer haberte conocido.
Te amo.
Monique Mizrahi
שלח לחבר