מקום לידה: גדרה
מקום פטירה: חיפה
ישוב: חיפה
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:
ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכההעדפות
עריכההספדים
עריכהאילה גולדשמיד
מירה יקרה, עדיין קשה לי לחשוב עלייך בלשון עבר ואני יודעת שאת איפהשהו מחכה בין לבין, לראות את יקירייך בפעם האחרונה, ומנגד מחכות לך חברותייך שכבר נפרדת מהן ואת רוצה לספר לכולן איך היתה הלוויה, ואם אפשר חמש פעמים אז עד רבא.
על יחסים עם החותנת נכתבו שלל קומדיות וגם טרגדיות אבל אני זכיתי בלוטו של החיים. תמיד תמכת, אהבת, חינכת, השקעת וגם הזכרת, כן כן, בגיל 87 הראש שלך עבד יותר טוב משלי.
שלושה בנים נהדרים גידלת, במשכורת קטנה אבל שכל גדול. את יובל עודדת ללכת ללמוד לפני שהוא מבלה וכמה צדקת ואין לך מה לדאוג, היום הוא מבלה כהוגן, ואני איתו.
לדבר עלייך בלי להזכיר את מטעמייך זה יהיה בלתי אפשרי. כישרון יוצא דופן לזהות, לפרק לגורמים ולהרכיב מחדש מאכלים מופלאים. בצל ממולא, כדורי בשר עם שעועית ירוקה, בלינצסים, ועוד ועוד וכמובן מלך המלכים: גפילטע פיש ברוטב דג מרוקאי. היום קוראים לזה שף Fusion. אבל אצלך במטבח זה היה עניין של מה בכך. תמיד כשהיינו באים היית שואלת מה את רוצה שאני אכין לך והמקרר שלך היה עמוס עד גדותיו בכל טוב. שעות של שיחות טראנס אטלנטיות התנהלו על מה היה במנה הזו שבמקרה טעמת ואיך אפשר לנסות לשחזר אותה או לשפר אותה.
יובל מספר שכשהיה ילד ולא קיבל א' בסדר וניקיון, היית אומרת לו, חכה שתהיה לך אישה והיא כבר תכריח אותך לסדר ולעשות כלים, והנה עשורים אחרי, אני עדיין אוספת גרביים שלו שזרוקות ברחבי הבית, אבל מה שאפילו לא שמת לב שעשית זה לגדל שפים מלידה. והרי מה רוצה האישה המודרנית יותר מגבר שמבשל? ובזכות זאת, עוד אזכה למטעמייך גם אם לא תשבי איתי בשולחן.
כמה מדהים לחשוב שאת עוד זוכרת את היום שבו הגיע החשמל לגדרה וברבות שנותנייך השתלטת על חיפוש באינטרנט בלי למצמץ. אולי שירן קצת מצמצה אבל עשית את זה כמו אשת החיל שאת.
ולמה זה היה כ"כ חשוב? כי תמיד היתה לך סקרנות ללמוד ולדעת, כמה נהנית מההרצאות שהלכת אליהן ואפילו אנגלית למדת כדי לדבר יותר טוב עם הנכדה.
אבל יותר מכל, היית תמיד במרכז העניינים של לעזור לכל סביבתך. הכרת את כולם וידעת את מי לשלוח למי ואיך למצוא את מה שרק צריך וגם את מה שלא צריך אבל אפשר.
כשראיתי אותך בנובמבר, כבר ידעתי שנגמר לך הכח להילחם. ניסית לתת לי שרשרת זהב ולא הסכמתי לקחת. את עצמי כנראה שכנעתי שאם לא אקח אראה אותך שוב אבל אני מבינה שהיה די לך להילחם, ובכלל מי היה מאמין שבת למשפחת גוז'נסקי תגיע לגיל 88? מגיע לך לנוח.
לפני מספר שבועות ניסינו שוב להתקשר ולא שמעת אותנו בכלל. גם לא הצלחת להבין מי בטלפון. קצת אחרי כן שלחתי לך תמונה של מאכל שטל הכינה וירון ענה לי ואמר שהטלפון שהחזיק אותך מחוברת לעולם כבר לא אצלך ואז הבנתי שאני צריכה להתכונן לרגע הזה ואת כבר רוצה לסיים את הפרק הזה, אז תודה לך שהיית אור בחיים שלי ושל כה רבים אחרים ואני משחררת אותך למלאכים.
לאלה יקרה, את האחות האהובה והאחרונה של מירה שלנו. אני יודעת כמה הקשר ביניכן היה מיוחד ורציף וכמה את תתגעגעי אליה. והיא אלייך. יהי זכרה ברוך.
היי שלום מירה יקרה. שמרי לנו מקום ליידך ואני אשמור לך על יובל.
אוהבת אותך מאד,
אילה
שלח לחבר