מקום לידה: תל אביב
מקום פטירה: תל אביב
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:
ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכההעדפות
עריכההספדים
עריכה אבאלא שלי,ברגע הכלכך כואב הזה, אני רוצה להגיד לך תודה. תודה ענקית מכל הלב על האבא הנפלא שהיית בשבילי. על החלק הכלכך משמעותי שהיית בחיים שלי, ועל איך אתה עדיין ותמיד תהיה איתי.
אני אוהב אותך המון וחושב עליך כל הזמן. שאני קם בבוקר ושותה את הקפה, מסתכל על התרנגולות ומדמיין אותך לידי. נזכר בזמן הזה המיוחד שהיה לי איתך בבקרים. איך ״גיליתי״ את הזמן המיוחד הזה באיזה טיול במדבר שיצאנו אליו. קמתי מוקדם במקרה ואתה כמובן כבר היית עם הגזייה הכחולה.. זמן קסם שכולו שלי ושלך.
ואיך יותר מאוחר הצטרף לנו אורח קטן לזמן הזה שלנו - רני, ואיך הפנים שלך התמלאו אור כל בוקר שהגענו עם החיוך הגדול והיפה שלך.
מאז שאני אבא בעצמי אתה מלווה אותי אפילו עוד יותר, ואחד הדברים המשמעותיים באבאות שלי זה שיש לי הזדמנות לראות שוב את כל הנתינה והאהבה שהרעפת עליי ולהזכר ברגעים אתך לאורך החיים.
החיבוקים האוהבים והנשיקות, המזרונים בסלון ביום שישי,הטבעיות שבה הדברים האלה היו אצלנו בבית נתנו לי המון בטחון והרגשתי אהוב.
איך הלכנו בשדות ואהבת להתחבא לנו בפרדס ולהבהיל/להצחיק אותנו. אני זוכר כלכך טוב את התחושה שהיתה שיצאנו לסיבוב בשדות, איך הסברת מתי נכון לקטוף את התפוז או הקלמנטינה, איך לשים לב לרעשים של טרקטור ומה עושים אם יבוא חקלאי. - תחושת ההרפתקאה.
הטיולים בטבע, כל שבת, אני זוכר כמה לא אהבתי לקום בבוקר ורק רציתי לחזור לישון, ואיך מבחינתך זאת בכלל לא היתה אפשרות. ואיך כל פעם שיצאנו, ואחרי שהתלוננתי ורטנתי הגיע השלב שבו התחלתי ממש להנות. ואיך פעם אחרי פעם הצבת לי איזה אתגר, הלכת מהר קדימה ואני משתרך אחריך. ולמדתי והתחזקתי והתמלאתי סיפוק מהעמידה באתגר.
ואז להשתעשע אתך במסלול.. לראות אותך עושה פוזות למצלמה או מספר איזה סיפור סוחף לקבוצה על הסטוריה או גיאוגרפיה או פיקנטריה רק בלי פלספוסיה.
ואז מגיעים לאיזה מקום יפה ואתה תופס תנומה, ואני שם עליך את הראש.. וואו כמה אני מתגעגע לזה.
קראתי אתמול כמה מכתבי תודה ממטיילים שטיילו אתך ברחבי העולם, כמה דברים חזרו בכל המכתבים - איזה איש אתה, איך אתה דואג לכולם מבלי לעשות ענין, המנהיגות שלך והיכולת שלך למצוא פתרונות לכל בעיה שצצה. וזה הרי כלכך אתה,אף פעם לא להתקע, תמיד להשלים את המשימה, גם אם צריך לאלתר חלק אינסטלציה מ3 חלקים ישנים, לאלתר מנוף מענף גדול כדי לחלץ רכב או להפוך שולחן על מנהלת החטיבה כדי שיעבירו אותי כיתה. אני חושב שזה מהשיעורים החשובים שלימדת אותי. הלוואי ואצליח להעביר הלאה לרני נועה וגאיה.
בתור ילד שגדל בחצר מלאת תרנגולות, אווזים, בריכה, כלבים ואיןסוף מרחבים אין הגיון גדול להפוך פיסת דשא לקראוון. אין שמחה גדולה שעוד פיסת חצר נאכלת על ידי מכולה. אבל גם פה אני חייב להוריד בפניך את הכובע, איך ידעת להסתכל קדימה לא רק על מה שאנחנו צריכים עכשיו אלא 10 שנים קדימה. איך עם קצת המשאבים שהיו ידעת להפיק מעל ומעבר. כמה גדולה יש בך שראית אותנו ואת הצרכים שלנו ועשית את כל ההקרבות בדרך למעננו. איך למדתי ממך תמיד להסתכל קדימה, אין מה לשקוע בעבר.
והיום, עם כל הקשיים של השנים האחרונות, אני מסתכל עלינו, על היחסים הטובים בין בני הבית ואני ממש יודע להעריך ולהבין כמה הדרך שלך, סדר העדיפויות שלך שומר עלינו. הפשטות והפוקוס על שוויוניות ויחסים טובים בין בני הבית. ערך המשפחה היה אצלך במעשים ביומיום.
השנים האחרונות היו לא קלות, נכלאת בגופך על ידי מחלה ארורה ואכזרית שהיא ההפך הגמור מאיך שחיית את חייך - העצמאות והחופש, האהבה והחום. אבא, השתחררת לחופשי ואני רק מקווה שעכשיו תמצא נחמה ומנוחה אני אוהב אותך כלכך ומחבק אותך