אתר הנצחה לזכר

עזריאל קרליבך 1909-1956

עזריאל  קרליבך
מקום לידה: לייפציג, גרמניה
מקום פטירה: תל אביב, ישראל

בית עלמין:
ישוב: תל אביב
בית עלמין: נחלת יצחק
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

ביוגרפיה

עזריאל גוֹטהֶלף קרליבך (Esriel Gotthelf Carlebach) נולד בעיר לייפציג שבקיסרות הגרמנית בשנת 1909 כנצר לשושלת של רבנים תלמידי רבי עקיבא איגר. סבו, הרבשלמה קרליבך, היה רבה של העיר ליבק. אביו, אפרים קרליבך, היה בן 20 כאשר נתמנה לרבה של לייפציג, ובה הקים בית ספר להנחלת השכלה כללית-יהודית רחבה. לבנו קרא על שם רבו, הרב עזריאל הילדסהיימר, מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
כבר בגיל 12 כתב עזריאל קרליבך מסה מקיפה על יצירתו של י"ל פרץ, שאותו קרא במקור. למד בישיבות טֶ‏לְז וסלובודקה בליטא. בשנים 1927 - 1929 למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אצל הרב קוק, ונסמך לרבנות, אולם אחר כך שב לגרמניה והפסיק לשמור מצוות. למד באוניברסיטאות ברלין והמבורג וקיבל תואר דוקטור למשפטים.
הפך לכתב של עיתונים יהודיים, ובהם היומון היידי הוורשאי "הײַנט" ו"הארץ". היה פעיל בחוגים חרדיים, כמו גם בתנועת צעירי מזרחי. כתב סדרת מאמרים המתארת את מסעותיו ברחבי גרמניה, כולל התקלות עם ביריונים אנטישמים שהיכו אותו ופגעו בכליותיו. ב-1931 מונה לעורך של השבועון היהודי "Israelitisches Familienblatt" בהמבורג.
בשנת 1932 החליט לבצע רעיון מהפכני, כאשר נסע לברית המועצות כדי להתרשם מחיי היהודים במשטר הקומוניסטי. לאחר מכן פרסם ברבים את מסקנותיו מהמסע, שלפיהן אין שום אפשרות ורקע מתאימים לצמיחת חיים יהודיים. מהלך זה הביא לניסיון התנקשות מטעם הנוער הקומוניסטי בהמבורג ב-3 בינואר 1933. באותה מידה לא היסס לתקוף גם את המשטר הנאצי, וכך נכלל ב-29 במרץ 1934 ברשימה השחורה של 37 בוגדים במולדת, שהתירה את שלילת חירותו והחרמת רכושו (ברשימה זו נכלל גם פרופ' אלברט איינשטיין). כדי להתהלך חופשי ברחובות ברלין, נהג ללבוש, בסיכון רב, מדי אס אה.
בשנת 1937 עלה לארץ ישראל. הוא הצטרף למערכת "הארץ" ובהמשך עבר לכתוב בעיתון "הצופה". בשנת 1939 היה לעורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות".
בשנת 1948, בהיותו עורך "ידיעות אחרונות", נפל סכסוך בינו לבין הבעלים של העיתון, יהודה מוזס. קרליבך חש שמוזס מנסה להשפיע על תוכני העיתון, ולמנוע פרסום שעלול לפגוע במפרסמים של העיתון. קרליבך ראה בכך פגיעה אתית בתפקידו של העיתון. הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר נשלח קרליבך לדיונים באו"ם שעסקו בתוכנית החלוקה. קרליבך, שרצה שידיעותיו הבלעדיות יגיעו ראשונות, שלח אותן בטלגרף "דחוף", בתוספת מחיר, והיה משוכנע שמוזס יהיה מאושר מהסקופים שסיפק לעיתון. במקום זה קיבל מברק ובו שלוש מילים: Stop cabling urgent (אנגלית: "הפסק לטלגרף דחוף").
קרליבך, ועמו עיתונאים בכירים בעיתון, פרשו ממנו והקימו עיתון מתחרה בשם "ידיעות מעריב", שהופיע לראשונה ב-15 בפברואר 1948 בעריכתו. הגיליון הראשון נשא את המילה "ידיעות" באותיות גדולות, ומתחת, באותיות קטנות של מכונת כתיבה נכתבה המילה "מעריב". מוזס תבע את קרליבך, ודרש את סגירת העיתון. בית המשפט קבע שהקמת העיתון חוקית, אולם על מנת למנוע הטעיה, יש לוודא שהמילה "מעריב" תהיה גדולה מן המילה "ידיעות". לאחר מספר חודשים, כשבתודעת הציבור התקבע השם "מעריב", הוסרה המילה "ידיעות" משמו של העיתון, ושמו החדש נותר "מעריב".
עזריאל קרליבך ערך את "מעריב" מיום היווסדו ועד לפטירתו בשנת 1956. בעריכתו הפך "מעריב" לעיתון הנפוץ ביותר במדינה. "ידיעות אחרונות" נאלץ לנהל מאבק הישרדות קשה, ורק בשנות ה-70 הצליח להשיב את מעמדו כעיתון הנפוץ ביותר בישראל.
קרליבך נודע במאמריו הפובליציסטיים שכתב במדור יומי אותו חתם בשם העט "רבי אפכא מסתברא", שהחל ב"ידיעות אחרונות" והמשיך ב"מעריב". במאמריו אלה הציג קרליבך עמדה לא-מפלגתית, תוך שאיננו מהסס למתוח ביקורת על אישי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית. טור זה של קרליבך נחשב לפופולארי במיוחד, ורבים ראו בו את הטקסט המשפיע ביותר על דעת הקהל במדינת ישראל הצעירה. הטור הופיע ברציפות עד לפטירתו של קרליבך בשנת 1956.
קרליבך הנהיג בעיתונו קו של התנגדות לשלטון מפא"י וראשה דוד בן-גוריון, ובין השאר הוביל מאבק נגד המשא ומתן הישיר עם גרמניה על תוכנית השילומים.
בשנת 1954 ערך קרליבך סיור בן שלושה שבועות בהודו, ואת רשמיו ממנו העלה בספרו "הודו - יומן דרכים" שהופיע בשנת 1956 בהוצאת עיינות. הספר, המתאר את הודו מנקודת מבט אישית ובראייה ייחודית, הפך לרב מכרמיד עם הופעתו, ובמשך עשרים שנה הופיע במספר מהדורות.
ד"ר קרליבך נפטר מהתקף לב בשנת 1956, בגיל 47.
קרליבך הותיר אחריו אישה ובת ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
לזכרו נקרא הרחוב שבו ממוקם בית מעריב בתל אביב רחוב קרליבך.
קרליבך נחשב על ידי רבים כאחד מהפובליציסטים המוכשרים והחשובים ביותר בעיתונות העברית.

מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.

העדפות

עריכה
אמת בפרסום, כתיבה, הגות....

הספדים

עריכה
אינטלקטואל יהודי-ישראלי, בין מייסדי התקשורת הכתובה בארץ. איש בעל יושר אישי ללא פשרות שיצר עיתונות איכותית ונקייה.
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...