אופק בכר 1999-2024

ביוגרפיה

עריכה רס"ן אופק בכר מ"פ ביחידת אגוז ובסיירת גולני, נפל בקרב הרואי בלבנון ב- י"ד בתשרי התשפ"ה, 16.10.2024.
נולד בראשון לציון ב- 9.11.99. התגורר בעיר נס ציונה ושם התחנך. הצטיין בלימודיו ובלט במנהיגות החברתית, ביכולת הרטוריקה שלו, במעורבות בשיח, ובחיי החברה הפעילים. היה חייכן ומלא בשמחת חיים, אמיץ והרפתקן. אהב בעלי חיים ואת הטבע. נהג לטייל רבות בארץ ואף בעולם, אהב קומזיצים בשטח, ים, דיג, ספורט ועוד פעילויות אקטיביות מאתגרות. לקראת גיל 16 החליט כי הוא ישרת ביחידה מיוחדת והחל להשקיע באימוני כושר קרבי.
במרץ 2018 התגייס ליחידת אגוז ועבר בהצלחה את מסלול ההכשרה. חבריו לצוות כינו אותו "בכר" וזה היה כינויו הצבאי לאורך כל שירותו. הם מספרים על כך שאופק היה הצעיר ביותר בצוות אך הנחוש והקפדן מבניהם זאת לצד היותו החבר שדאג להווי הצוות. הוא הפגין כישורי פיקוד מצוינים שכללו מצוינות, קפדנות ודרישות גבוהות לצד רגישות לחייל, הקשבה ודאגה. הקשר הבינאישי המצוין שיצר עם פקודיו בלט בכל תפקיד.
הוא עבר בהצלחה קורס קצינים ומיד עם תום הכשרתו קיבל לפקד על צוות לוחמים באגוז (מפק"צ). בתפקיד זה הוביל את הצוות במבצעים מיוחדים וזכה על כך להערכה. צוות בכר אף זכה  במקום ראשון באולימפיאדת המקצועות בחטיבת הקומנדו. תפקידו הבא טרם יציאתו לקורס מ"פ היה קצין מבצעים מיוחדים של יחידת אגוז (קמ"מ). תפקיד בעל אחריות רבה, דרישות מבצעיות ומקצועיות, יכולת תכנון וטקטיקות לחימה. במסגרת התפקיד הצליח ליזום ולתכנן מבצעים מיוחדים ליחידת אגוז וזכה על כך להערכה רבה.
בתום תפקיד הקמ"מ יצא לחל"ת ונסע לטיול בדרום אמריקה. ב- 2023 יצא אופק לקורס מ"פ. לקראת סוף הקורס החלו אירועי 7.10. אופק שהה בתל אביב ועם הישמע השמועות הוא יצא לדרום, סייע בחילוץ ומתן עזרה ראשונית. בהמשך הצטרף ללחימה ולחם בכפר עזה שם חבר ללוחמי יחידת גבעתי. לאחר לחימה נפצע בכתפו ופונה לבית החולים סורוקה. קיבל טיפול ראשוני והומלץ להמשך טיפול בבי"ח אחר אך אופק לא שמע להמלצת הרופא וחזר להילחם בדרום כשהוא פצוע, עם נשק נשק וכותונת בית החולים לגופו. הוא חבר ליחידת אגוז שנלחמה בעת ההיא בכיסופים. אופק המשיך להילחם בעזה עם היחידה עד ליולי 2024 אז החל תפקיד מ"פ הכשרות של לוחמי הקומנדו ביחידת אגוז. הוא ביצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר והכשיר את הלוחמים לקראת המלחמה התרחשה עלינו.
עם תום התפקיד הוא מונה למ"פ בסיירת גולני כשהוא רק בן 24 שנים. ביולי החל את התפקיד ובמסגרתו הצליח לבצע לא מעט מבצעים סודיים ומוצלחים עם הפלגה עליה פיקד. יכולתו הפיקודית מבצעית הגבוהה באה לידי ביטוי גם במספר החודשים בהם פיקד על הפלגה בסיירת.
במהלך המערכה בלבנון בערב סוכות , 16.10.24 עמד אופק בראש כוח החוד שנתקל במחבלי חיזבאלה בכפר עייטא א-שעב . הוא והלוחמים ניהלו קרב הרואי ושם הוא נפל עם ארבעת פקודיו מהסיירת.
אופק האמין בצדקת הדרך בלחימה אמיצה במלחמה הצודקת אליה נקלענו. הוא ראה בפעולות המבצעיות חשיבות עליונה עד לניצחון. בנאמו האחרון לחייליו דבר על הזכות להיות חייל ומפקד בצבא ההגנה לישראל וכך אמר:
"...נהוג בטקס סוף מסלול לדבר על שושלת הדורות. עכשיו, נהוג לומר, האלונקה עוברת אליכם, עכשיו התור שלכם.
...ואני באופן אישי לא רואה את העברת האחריות כמשא שצריך לסחוב. להיות לוחם בצבא ההגנה של מדינת ישראל זה הרבה מעבר למשא. להיות לוחם בהיסטוריה של העם היהודי זה להיות אבן, להיות אבן בחומה בצורה חומת המגן של מדינת ישראל, תעודת הביטוח של העם היהודי."
אופק היה אדם ערכי, חבר אמת ומפקד אמיץ. אהב את המדינה והעם ומסר נפשו על הגנת המולדת. כשנשאל בשיח עם חברה מה תכליתו ענה מבלי להסס: "התכלית שלי - עם ישראל" . בחייו ובמותו היה אופק אישיות נעלה ומפקד לדוגמה, נערץ ע"י פקודיו ובכל עשייתו יישם את שהאמין בו.
כסטיקר לזכרו בחרה המשפחה להנציח משפט מתוך השיר שציטט בנאומו האחרון לחייליו:
"ואני נישבע לך אעמוד בשערייך,                                                                                                ואני ניצב בך כסלע בחומותייך,                                                                                                                    ואני ניצב בך ראש למגינייך".
"ואני ניצב בך, ראש למגינייך" . משפט המשקף את שהאמין בו ואת התנהלותו, שכן הוא נפל כשהוא עומד בראש חייליו תוך הגנה על מדינת ישראל אותה כה אהב.  גיבור ישראל.                                                     יהי זכרו ברוך.